החלטה בתיק סע"ש 14160-01-13

2.       הנתבעת הכחישה בכתב הגנתה, את זכאותה של התובעת לקבל ממנה דבר מה.

3.       הצדדים הוזמנו להליך של גישור בפני נציגת ציבור. בעת הישיבה, שהתקיימה ביום 7/3/13, התברר כי התובעת התייצבה לדיון עם עו"ד שאינו מוכר לה (הוא הופנה ממשרדו של ב"כ התובעת). התובעת לא סמכה על אותו עו"ד, ובשל כך היא לא להצעה שהועלתה בגישור.

4.       משנוכחתי לדעת שהסיבה לאי-הסכמתה של התובעת היתה נעוצה באי-ההיכרות בינה לבין עוה"ד שהתיימר לייצג אותה בהליך הגישור, ביקשתי (בהחלטה מיום 7/3/13) - מב"כ התובעת המוכר לה, לברר עם התובעת את שאלת הסכמתה להצעה שהועלתה בגישור.

בתגובה, הגיש ב"כ התובעת הודעה שלפיה התובעת מסכימה לאותה הצעה (ומשום מה, הוא בחר לפרט את ההצעה בהודעתו), אך זאת בכפוף לכך שב"כ התובעת יקבל גם שכר טרחה בשיעור מסויים. הבהרתי בהחלטתי מיום 12/3/13, כי אין מדובר בקיום ההחלטה שניתנה על ידי וחזרתי על בקשתי שב"כ התובעת יקיים את ההחלטה, ובהמשך התברר מתגובת ב"כ הנתבעת, כי הנתבעת אינה מוכנה להצעה שונה מזו שעלתה בישיבת הגישור.

5.         משנוכחתי לדעת כי אין הסכמה בין הצדדים, קבעתי את התיק לדיון מוקדם.

          בעת הדיון המוקדם, שהתקיים ביום 13/6/13, גיבשתי את המוסכמות ואת הפלוגתאות, על פי כתבי הטענות ועל פי טענות הצדדים כפי שהיו בעת הדיון המוקדם. במועד זה, הודיע ב"כ התובעת כי הוא אינו עומד על רכיב התביעה בענין הביטוח הפנסיוני, וכי כבר אין צורך לדון ברכיב בענין פדיון דמי ההבראה, מאחר שהתובעת קיבלה פדיון דמי הבראה כנדרש.

עם זאת, לא הצלחתי לברר עד תום את גרסת התובעת בעניינים שונים, שכן ב"כ התובעת לא ידע להסביר חלק מהעניינים שהיו רלוונטיים לחלק מרכיבי התביעה. לפיכך, קבעתי בהחלטתי מיום 13/6/13, שעל ב"כ התובעת יהיה להגיש הודעה ובה פרטים נוספים.

6.       ביום 30/6/13 הגיש ב"כ התובעת הודעה עם פרטים נוספים (בערך) בהתאם לנדרש, אלא שבאופן מפתיע, הוא כלל בהודעתו גם שני עניינים נוספים; הענין האחד - חזרה על רכיב הביטוח הפנסיוני שממנו - כאמור - הוא חזר בו בעת הדיון המוקדם. הענין השני - טענה בדבר הפרשי שכר עבודה.

          בהחלטתי מיום 30/6/13, קבעתי שאם ברצון ב"כ התובעת לחזור בו מכך שבעת הדיון המוקדם הוא חזר בו מהתביעה בענין הביטוח הפנסיוני, עליו להגיש בקשה מתאימה, וכי אם הוא רוצה שהתביעה תכלול גם רכיב של הפרשי שכר - עליו להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה. בכל מקרה ציינתי שבבקשות מעין אלה, יהיה על ב"כ התובעת לכלול גם התייחסות לתוצאות נסיונו לקבל עליהן את תגובת ב"כ הנתבעת.

7.       למעלה מארבעה חודשים לאחר מכן, ביום 7/11/13, הגיש ב"כ התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה. בבקשתו הוא ביקש שהתביעה תכלול גם את רכיב הפרשי השכר שנכלל בהודעה שהוגשה ביום 30/6/13, והבהיר כי התובעת עומדת על הכללת רכיב הביטוח הפנסיוני בכתב התביעה. לבקשה לתיקון כתב תביעה צורף נוסח של כתב תביעה מתוקן שהגשתו מבוקשת. קריאתו העלתה כי ב"כ התובעת הצליח שוב להפתיע אותי, וזאת מאחר שבנוסח זה קם לתחיה רכיב נוסף שב"כ התובע ויתר עליו בעת הדיון המוקדם. מדובר ברכיב דמי ההבראה, שמכתב התביעה המתוקן עולה כי ב"כ התובעת סבור שהתובעת זכאית לקבל סך נוסף של 42 ש"ח בקשר אליהם, והענין לא נזכר בהודעה שהוגשה ביום 30/6/13.

עם זאת, לא הופתעתי מכך שלמרות האמור בהחלטתי מיום 30/6/13, ב"כ התובעת לא כלל בבקשתו התייחסות לשאלת תוצאות נסיונו לקבל את תגובת ב"כ הנתבעת על הבקשה. בשל כך, איפשרתי לנתבעת להגיב על הבקשה.

הנתבעת הגיבה על הבקשה ביום 1/12/13, וביקשה לדחות אותה, תוך חיוב התובעת בהוצאות משפט.

גורל הבקשה

8.       ככלל, בבית הדין לעבודה נהוגה גמישות בתיקון כתבי טענות.

היתר לתיקון כתב טענות יכול להינתן בכל שלב של הדיון, ובדך כלל - ככל ששלב הדיון שבו מתבקש תיקון כתב הטענות הוא מוקדם יותר, תהיה נכונות רבה יותר לתת היתר מעין זה. במקביל, חשוב לשמור על אי-קיפוח הזכויות הדיוניות של הצד שכנגד, כך שנכון יהיה לאפשר לו להתגונן כנגד טענות חדשות (או מחודשות) שמועלות בכתב תביעה מתוקן, ואם מדובר במחדלים דיוניים של הצד שמבקש את תיקון כתב הטענות - נכון גם לחייב את אותו צד בהוצאות משפט בקשר לכך.

9.       חלק מטענות הנתבעת כנגד קבלת הבקשה, יש בו - למעשה - טענות הגנה כנגד רכיבי התביעה השונים. לדעתי, חלק זה אינו אמור להביא לדחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה, אלא אמור להידון במסגרת הדיון בתובענה לגופה.

          חלק אחר מטענות הנתבעת כנגד קבלת הבקשה, נוגע להתנהלותו הבלתי ראויה של ב"כ התובעת בהליכי הדיון בתובענה זו. חלק זה אכן מבוסס, לדעתי, אך גם ההצדקה שיש בטענות ב"כ הנתבעת בענין זה - אינה אמורה למנוע את תיקון כתב התביעה, אלא יש להביא אותה בחשבון בעת קביעת הוצאות המשפט בקשר לתיקון כתבי הטענות.